להיות איש פרסום זהו לא דבר פשוט. ילדים רבים מעריצים זמרים שושחקנים וחולמים כשיהיו גדולים להיות כמותם. להופיע בטלויזיה, עם חיוך מקסים המתאים לאחרי טיפול אצל רופא שיניים, ללבוש בגדים הנמצאים באופנה, וכו' וכו'. אך כמובן אנשי הציבור האלו הם אנשים אמיתיים, שיש להם את החיים משלהם חוץ מהתמונות והופעות בתקשורת.
אך, ברוב המקרים הילדים אחרי גילאי בר / בת מצווה שוכחים או עוזבים את החלומות האלו משום הקשיים להגשימם או מבחינת כספית (השקעה) או מסיבות חינוכיות מהבית.
האם ניתן לשלוט על ההופעות באמצעי תקשורת?
להופיע בעתון, במגזינים, בטלוויזיה וברדיו זהו דבר לא תמיד תלוי או בשליטה. לבחור להופיע בציבור או כזמר, שחקן טלנובלה, שחקן ספורט, פוליטיקאי זוהי בחירה חופשית של כל אחד, ובהחלט כל משפחתו רוכשת את התג של מפורסם: בן של..., אחות של..., דודה של.. ועוד – ולאחר בחירה זו מוטלת עליו אחריות גדולה. אחריות כזו שמחייבת אותו כאיש ציבורי להתנהג כראוי בצורה יפה בכל מקום מחוץ לביתו שאנשים צופים בו. ללכת לקניון, לטיפול אצל רופא שיניים, לאכול במסעדה זהו דבר לא פרטי יותר. כל האנשים מביטים בו ומצפים לראות מה יעשה וכו'.
חיי משפחה
עולם המשפחה של דמות ציבורית משתנה מהקצה לקצה. אם בן אדם הוא שייך למחקלת ביטחונית של המדינה או חלק מהממשלה עליו לדעת ולקחת בשיקול את הבית שלו. אשתו וילדיו. והחינוך גם לא יהיה אותו חינוך מצד אבא כאזרח רגיל במדינה ואבא "רמטכ"ל – לדוגמא. דמות ציבורית נמצאת פחות בבית, וכשהיא בבית היא צריכה לעשות טלפונים, לסדר את היומן או שהיא מאוד עייפה ורק רוצה לנוח ולא לעשות שום דבר אחר. לעיתים באים לערוך ראיונות אצלו בבית או לצלם אותו. הפרטיות היא מושג שלא תקף יותר בחיי המשפחה. ילד שרגיל היה ללכת עם אבא לטיפול אצל רופא שיניים או לאסיפת הורים, למסיבה בגן, לסתם יום פינוק בספא מוכרח לוותר על כל ההרגלים הללו. זוהי התבגרות מוקדמת מצד הילדים שיש בה יתורנות וחסרונות.
יתרון אחד הקיים בדרך כלל אצל אנשי הציבור הוא הכנסה כספית, כלומר המצב הכלכלי אצל איש ציבורי בדרך כלל טוב, ללא בעיות, ללא צורך לעשות חסכונות, או להיות במינוס. כל בני המשפחה יכולים לעשות טיפול אצל רופא שיניים ברמה הכי גבוה ללא דאגות בסכום ובעולויות הגבוהות. אך, מצד שני, החסרון לזה הוא שלעיתים הילדים גודלים ללא גבולות וללא הבנה מהי המציאות של "אי אפשר" או "אין כסף"...הכל מותר.
